ההליך המשפטי בדיני תעבורה הינו הליך פלילי לכל דבר ועניין, חלים לגביו אותם הדינים וביניהם פקודת הראיות, דיני מעצרים ועוד ולכן אין להקל בכך ראש. הגם שמדובר בהליך פלילי לכל דבר ועניין כאמור, לא כל עבירת תעבורה תביא בהכרח לניהול הליך בפני בית משפט.

​

מאחר ומדובר בקשת רחבה של עבירות בדרגות חומרה שונות, כדי שלא לגרור את האזרח לבית המשפט על כל דו"ח שקיבל, דבר מחוסר כל תכלית, הצדקה והיגיון, יצר המחוקק במסגרת דיני התעבורה נוצר הליך שנקרא "ברירת משפט", כלומר בסוג מסויים של עבירות ניתנת לנהג האפשרות לבחור בין תשלום הקנס שקיבל ובכך לסיים ההליך או לחילופין, לבחור לבקש להישפט ולהופיע בפני שופט ולנהל הליך משפטי עד תום.

כמובן שככל ומדובר בעבירות חמורות הרי ובאופן אוטומטי יקבל הנהג זימון לבית משפט, כאשר הדו"ח שניתן מהווה כתב האישום.

​

חשוב לדעת - כאשר אנו מתייחסים לדו"ח שהינו "ברירית משפט", המשמעות המשפטית של תשלום הקנס הינה הודאה והרשעה בביצוע העבירה וקבלת העונש, שכאמור "נקבע מראש" שהינו תשלום קנס שקבוע לצד העבירה ורישום הנקודות לחובת הנהג (ככל ולצד אותה העבירה קיימות נקודות). כלומר, לאחר תשלום קנס לא יוכל הנהג המשלם לבוא בטענות כלפי הדו"ח ולמעשה לאחר התשלום הדבר ייחשב כפסק דין שניתן ע"י בית המשפט, על כל המשתמע מכך.

​

לדבר משמעות בעיקר במקרים בהם מדובר בעבירות שנאכפות באמצעים טכנים, כגון מצלמות מהירות או מצלמות רמזור אדום, באופן הגורם לדו"ח להירשם לחובת מי שרשום כבעלים של הרכב ולאו דוקא מי שנהג באותו הזמן ברכב (הנהג מבצע העבירה בפועל). לכן כאשר הדו"ח מגיע בדואר, הוא יהיה רשום על שמו של בעל הרכב ולא מי שביצע את העבירה ותשלום הקנס, מבלי להסב את הדו"ח על שמו של הנהג מבצע העבירה בפועל, יגרור רישום הנקודות לחובת מי שהרכב רשום על שמו, דבר אשר, לא רק שיגרור רישום עבר תעבורתי על בעל הרכב, אלא אף יכול לגרור הטלת אמצעי תיקוןואף שלילת רישיון נהיגה, למי שלא ביצע את העבירה.

זכרו - אם דו"ח שנתקבל אינו רשום על שם מי שביצע בפועל את העבירה אין לשלמו טרם הסבת הרישום!